אופנוע יאווה

לְאַבָּא שֶׁלִּי הָיָה אוֹפַנּוֹעַ יׇאְוׇה שֶׁאִתּוֹ חָרַשׁ אֶת פְּרָאג בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים
וְסִפֵּר לִי יָם שֶׁל סִפּוּרִים וְהוֹתִיר אוֹתִי עִם יָם שֶׁל זִכְרוֹנוֹת  כְּמוֹ עַל
בַּת שַׂר הַמִּסְחָר הַשִּׁקְסָה שֶׁהוֹרָיו כָּפוּ עָלָיו לַעֲזֹב , וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא 
הִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו עַד יוֹם מוֹתוֹ , אֲבָל בְּשֶׁל כָּךְ נֶאֱלַץ לִבְרֹחַ לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה
וְגִדֵּל אוֹתִי עִם אַהֲבָה לִשְׁנֵי גַּלְגַּלִּים אַף אֲנִי וְהָעִקָּר שֶׁיֵּשׁ לִי יָם מִשֶּׁלִּי
לִרְכֹּב, גָּדוֹל וְכָחֹל וְרָחָב וּמְצוּלוֹת וּמְעַרְבּוֹלוֹת וְכָל פַּעַם גַּל קָטָן שֶׁאֲנִי –
                                                            שׁוֹמֵר רַק בִּשְׁבִילוֹ.