הרחובות היחפים של הנפש
כמו יושבים בודדים על
ספסל נטוש
אדם נעזב בערוב אהבתו
רק
שאריות לחם עצב בידו
גם ציפורים ממאנות,
לקונן
בין ענפיו.
*
לא טוב היות אדם
ממתין-
אהבתו.