משוררת החולדות אני

שמחה נרקוטית בי

מילים לא מפוענחות בדם

רחובות שתעבתי

שרידי קירות אפופי סבל

בהם רבצתי

משוררת החולדות אני

עונדת גוויה

על פרק כף ידי

דמעותי עלו על גדותיהן

אני כאן לתכלית מסוימת

אסדר מחדש את

חימר ישותי

כל המראות סדוקות

כמו חיי

הכל קדוש

הכל הוא נצח

קדושים הנהרות

קדושה הקדושה

מקודש האדם