יצאתי לשדא לראות פרחים,חיכתי וגם הם מחיכים.

המשכתי ללכת ,פגשתי בארנבת

חיכתי, והנא גם היא מחיכת

ישבתי על שפת האגם , רגוע ושלו.

ולו שלושה ברבורים ,השטים באגם כמו פרחים לבנים ויפים.

חיכתי , למרבה הפלא גם הם מחיכים!

המשכתי ללכת ופגשתי בבחור ועל פנוי חיכוך תפור.

אך הבנתי שזה אינו חיוך אמיתי , מהלב, אלא חיוך כואב.

עיקמתי קצת את חיוכי , ולשאול מה קרה?

אבל הישנתנה לי החיוך , מחיוך עקום לחיוך מאושר .

וגם אליו חיכתי , ועל פנוי עלה חיוך אמיתי וקורן.

עם אודם בלחיים ו -לב פועם לחצנו ידים והלכנו, ועדין עם אותם החיוכים...=).