עַל כַּנְפֵי הַשִּׁירָה

הַקְשִׁיבוּ הַקְשִׁיבוּ
אֲנִי הַבָּאָה אֲלֵיכֶם עַכְשָׁו
אֲנִי הִיא
הַקּוֹסֶמֶת מֵאֶרֶץ אוֹת
פּוֹסַעַת, מְרַחֶפֶת
בְּמִשְׁעוֹל הַמִּלִּים
אוֹהֶבֶת לְהַלֵּךְ בּוֹ,
בַּמַסָּע לָ אֱ מֶ ת
מֵאָלֶף עַד תָּו
וְלֹא אִיעַף לְהִתְבַּשֵּׁם
מִדֶּרֶךְ הַמִּלִּים
מַאֲמִינָה בְּכֹחָן
אוֹהֶבֶת לְהִתְעַלֵּס
אוֹהֶבֶת
אֶת מַעֲשֶׂה הָאַהֲבָה
עִם כָּל מִלָּה וּמִלָּה
וְאָז מַחְלִימָה
בִּמְלוֹא מוּבָן הַמִּלָּה
לַמִּלִּים שֶׁלִּי
יֵשׁ מַשְׁמָע-אוֹת
זְרָמִים עָזִים גָּחִים אֵלָי
שֶׁל נִפְלָאוֹת,
הִתְרַגְּשׁוּיוֹת וְעִנּוּגִים
מַמְשִׁיכָה לְפַסֵּל בְּמִלִּים
לְלֹא הֶרֶף
כִּי
פּוֹחֶדֶת מִדַּפִּים לְבָנִים,
יְרֵאָה לְהִשָּׁאֵר
רֵיקָה מִמִּלִּים.