אוֹסֶפֶת אֶת כֻּלְּךָ

אוֹסֶפֶת אֶת כֻּלְּךָ
 

בְּאוֹתִּיוֹת, שׁוֹמַעַת אֲנִי  קוֹלְךָ;

כֹּל אוֹת נוֹשֵׂאת בְּחֻבָּהּ

חֵלֶק מִנְּעִימָה מֻשְׁלֶמֶת.

הַיּוֹם,

אַתָּה כּוֹכְבֵי לֶכֶת רַבִּים,

עָקַבְתִּי אַחַר הַשֹּׁבֶל הַזּוֹהֵר

אָסַפְתִּי,

גָּמַעְתִּי אֶת כֻּלָּם אֵל פִּי

בְּעֹנֶג,

בִּתְשׁוּקָה.

יֵשׁ בְּךָ כִּשָּׁרוֹן

לְהַסְתִּיר רְגָשׁוֹת מַסְגִּירִים

כְּמוֹ רִחַפְתָּ

וְרֹאשְׁךָ לֹא נִשְׁמַט.

כֹּחַ הַדִּמְיוֹן סוֹעֵר

בְּקַדַּחַת שֶׁל עֶרְגָּה

וְצִפִּיּוֹת לַכָּאן וּלְכָאן

הֲזָיוֹת שֶׁל נֶפֶשׁ אִשָּׁה רְעֵבָה

תְּנוּעוֹת גּוּפְךָ לֹא בָּגְדוּ!

אָסַפְתִּי אֶת כֻּלְּךָ.

לָקַחְתִּי אוֹתְךָ!

בָּאתָ אֵלִי,

חָדַרְתָּ אַל נִשְׁמָתִי

בָּאת אַל קִּרְבִי –

אַתָּה מוֹתִיר בִּי עִקְבוֹת

כְּמוֹ הַיָּם - כְּמוֹ הַגַּלִּים

תְּנוּעוֹת גּוּפְךָ לֹא בָּגְדוּ

וְנֶאֱנַקְתִּי.