שבועה

ברוכה הבאה אליי למקדש,
כאן זורחת השמש,
בכל יום מחדש.
המים בי זורמים,
ומלאים בדבש.

עמדי בנחת על יד החלון,
שם העין מתבוננת,
על הולדת זיכרון -
בו אני ואת נוטלים חלק,
ומאחים שיברון.

וכמו בגלויה,
בנגיעה אחת שפויה,
תידלק בנו השראה.
אני ואת נוסיף להתקרב,
אל פתיחת מפתח הלב,
אל השבועה.

ברוכה הבאה אלינו לנחלה,
כאן סיפור חדש נכתב,
כמו בהתחלה.
כששני צעירים חלמו,
והביעו משאלה.