דניאל 1

08/10/2021 12:16 | גיטה אסנין

קרן אור נחושה פילחה את הלילה ללא שינה שעבר עליה. חוט זהב באבק חייה הושיט לה חבל הצלה. אולי הגיע הזמן לספר?

נעמה קמה מהספה ופסעה לעבר החדר של בתה, אך משנגעה בידית עזבוה כוחות הנפש ורגליה הפכו כבדות וכואבות. עמדה דקותיים ורק אז לחצה על הידית. הדלת נפתחה לאט, מאפשרת לה להיבלע בצעדים זהירים בריחות השינה המתוקים של דניאל. "פני מלאך, מתוקה שלי," מירה התיישבה בקצה המיטה. "כבר הגדולה," חשבה בהקלה מהולה בצער.

הבת מלמלה משהו, הסתובבה על צידה והתכרבלה בתנוחה עוברית.

מירה הרימה מהריצפה את בובת הדוב שפעם היה לבן וחיבקה אותה בחוזקה. דניאל לא מוכנה לוותר על מתנת הדוד החביב עליה, אורח רצוי בביתם. חבר אמיתי לעת צרה ולעת שמחה. דוד דניאל, דמות הגבר היציבה בחייהן.

דניאל ודניאל, אבא ובת, רק שהם עוד לא יודעים זאת. למי, אם בכלל, לספר קודם?