לתמימות עשה סוף

נוֹמִיקוֹ, בְּעַצְמָהּ עֲטוּרַת כִּתְרַי אַכְזָבוֹת מְפֹאָרִים
מַזְהִירָה אוֹתִי לְבַל אֶשְׁעֶה לְמִתְקֵי פִּיהֶן שֶׁל 
יָפוֹת וּמְתַעְתְּעוֹת , נוֹגַעַת בְּשִׂיחַ שׁוֹלֶפֶת דַּרְדַּר –
אוֹמֶרֶת : קַח אֶלֶף כָּאֵלֶּה  לֵךְ לַמִּדְבָּר
לַתְּמִימוּת עָשֵׂה סוֹף. אַחֲרִית לַדָּבָר.