בדרך הזאב בחרת,

בודד שצד טרפו לבד,

מעדר הכבשים נשרת,

עזבת כשהושיטו יד.

 

כי עדר הכבשים הדיוט,

הולכים כצאן לטבח שם,

אך לזאב אין בעיות,

הוא מסתדר ללא כולם.

 

מצאת שובע בטרפיך,

את צמאונך רווית גם,

הגשמת משאלות ליבך,

יודעים עליך בעולם.

 

אך כשכבשים הולכים בעדר,

הולכים זוגות-אף פעם לא לבד,

משפט חכם למדו הן -ובצדק:

טובים השנים מן האחד.

 

בודד אתה, זאב גלמוד,

זאב מסכן, בחופש הוא בחר.

החופש הוא דבר חמוד,

אם משתתף בו גם מכר.