עונג שבת

עונג שַׁבָּת / עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי
**************************
בְּקָרַחַת צַלַּחַת הַחַמִּין,
נָחָה עֶצֶם חֲלוּלָה,
דְּחוּסָה בְּמֹחַ,
עָרֵב לַחֵךְ,
עָשְׂתָה תּוֹכִי שַׁמּוֹת
עֵת נָגַע בִּי הַטַּעַם.

בְּיָמִים אֲחֵרִים,
הִתְקוֹטַטְנוּ לִזְכּוֹת בָּהּ הָאַחִים,
בַּר-מַזָּל הָיָה הָאֶחָד

אֲשֶׁר זָּכָה בָּהּ.

קִלּוּחֵי דְּמָעוֹת שָׁטְפוּ פָּנַי,
גַּל זִכָּרוֹן מָתוֹק הֵצִיף,
כְּנֵטֶף גַּרְגְּרִים בְּטַעַם
שֶׁל פַּעַם.

וְשַׁבְתִּי אֶל מְחוֹזוֹת יַלְדוּתִי,
אֶל שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת,
מִטְבָּח קָטָן וְחַם,
שְׁלֵמוּת מִשְׁפָּחָה.

עַד אַחֲרִית יְהֵא עַל לְשׁוֹנִי
סָפוּן הַטַּעַם.

כָּל הַזְּכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת : © עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי
27.11.2021