נשרך אני אחר שמלת הזמן
נושם אנחותיו
מפזר ימיי בינות שדות
תלמי קמטיו.
בדם,זיעה ודמע
משיל אוני
בנתיבי חיי
בולס כל דקת אושר.
האופק אינו מתרחק
מתיר לי קרבתו
בקצה הרקיע,אור מבקיע
מרגיע,מחמם ומושיע.