דרך מסכי הדשא

דֶּרֶךְ מִסְכֵי דֶּשֶׁא בִּלְתִּי נִגְמָרִים אֲנִי רוֹאֶה אֶת דּוֹדָנַי הַמֵּתִים

וְהֵם אֵינָם מְחַיְּכִים כַּאֲשֶׁר חִיְּכוּ בִּתְחִלַּת מוֹתָם.

הַזְּמַן נָתַן בָּהֶם סִימָנִים.הַזִּכָּרוֹן  שֶׁנָּטַל אוֹתָם

לְטִיּוּלֵי עֶרֶב אִתִּי – אֵינֶנּוּ עוֹד.                

יֵשׁ וַאֲנִי מֵגִיחַ בְּעַצְמִי אֶל עָבַר פִּנּוֹת נְטוּשׁוֹת,

דְּלִי מַיִם בִּידֵי – מֵסֵב לְסֵפֶל קָפֶה עִם הַגַּנָּן

שֶׁנֶּהֱנָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּרִים. מָחָר אָכִין לוֹ

                                    רֶפֶּרְטוּאָר חָדָשׁ