טָוִיתִי חֲלוֹמוֹת וְגַם רָקַמְתִּי

בִּשְׂדֵה הַחֲלוֹמוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים
נִלְחַמְתִּי
שָׁם מָצָאתִי אֶת לַחְמִי.
עַל כַּן -
סִפּוּר (אוֹ אוּלַי הָיָה זֶה חֲלוֹם?)
בִּצְבָעִים צִיַּרְתִּי,
טָוִיתִי שָׁם אֶת הַחֲלוֹמוֹת וְגַם רָקַמְתִּי
(אוֹ אוּלַי הָיָה זֶה סִפּוּר?).
אֶל חוֹף מִבְטָחִים לְהַגִּיעַ חָלַמְתִּי,
אֶל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו כֹּה עָרַגְתִּי,
אֶל הַמַּצָּעִים הַצִּבְעוֹנִיִּים הָעַלִּיזִים
שֶׁבַּחֲלוֹמִי הֵכַנְתִּי,
לְאָרֵחַ אוֹתְךָ בֵּינֵיהֶם
אַךְ אַתָּה -
בְּרִשְׁעוּת הוֹרֶסֶת
עִם עִפָּרוֹן שָׁחֹר הִגַּעְתָּ,
אֶת הַצְּבָעִים בְּזַעַף מָחַקְתָּ,
הִשְׁחַרְתָּ
אֶת עֵינַי,
אֶת לֶחְיִי
שִׂפְתוֹתַי
הִקְדַּרְתָּ.
הַבָּרָק הַיָּרֹק נֶעֱלָם וְאֵינֶנּוּ
וְעִמּוֹ גַּם כָּל הָאֲחֵרִים.
הַצְּבָעִים כֻּלָּם נָגוֹזוּ בְּעֶלְבּוֹן
שָׁחֹר אֶחָד הָרַסָם
וּמֵעֵינִי יָרְדָה דִּמְעָה
גּוֹלֶשֶׁת בְּמוֹרַד הַלֶּחִי
מִתְכַּהֶת בְּשֶׁל שְׁחֹר הָעִפָּרוֹן.
~