לילה גנוב

לילה גנוב ביום חורף קר

ברחובות הריקים, מיללות רוחות אכזר

מעלה המדרגות  , רטוב לא מזמין ומופקר

כמו חמדת  אהבה חטופה בניכר

ימים של רעב ולילות של צינה

לא שבע מנסתרות העיר ופינות סוד עלבונה

נושם  ונושא את החרות  הזו , הבלתי גמורה

את השקט  הנפלא , לאחר המלחמה הנוראה

ניו-יורק בדצמבר ואני לבד , לבד

נושא צלקות חורבן וזכרונות כאב בדממה

וקר, כל כך קר  ולבד  בעיר  הגדולה

ופתאום , את , באשמורת האחרונה

היה זה לילה חטוף של אהבה גנובה

לעולם לא אשכח יגונה וטובה

שתי נפשות טועות נפגשות בדממה

מתכרבלות בחסר , למצוא נחמה

חטאתי , כבר איני זוכר את שמה

אך הד קולו של ארמסרונג לעולם

לעולם, רקום בגופי  "באיזה עולם נפלא"*

עת דמותה בי - עולה עם תקווה.

* לואי ארמסטרונג - איזה עולם נפלא