"...מה שהאביב עושה עם הדובדבן..."*

הים מדבר אלי בשפתו המתנגנת

כמו עם מחלק המכתבים של נרודה

ולי חסרה ביאטריס חושנית 

אשר תהיה תהיה לי בית ונווה

רוחות חורף קרות נושבות מצפון

מכות ערמומיות , במתק צליל סקסופון

לוחשות את הגוף המתאווה

לועגות ללב , הלל נרצה

אני צריך אהבה כדי לנטוע שירים

 ללכת לאהובה תחת נוגה כוכבים

לדעת כי ממתינה היא

עורגת אהבה , לילות וימים

את טווה מטיפות הגשם אהבות

בוהה מבעד לתריסים הפתוחים- סגורים

מלקטת מעיניי געגועים ורסיסים

מתפללת לזרוע ברינה , לקצור רננים

פעם חלמתי תלתלי שיפולייך בלשוני

בולשת לשונך הלוהטת בחיקי

ועל  היותך קיץ, גם באלה החורפים

שאי ברכה נערה שלי נערה , אלופה במילים.

*"אני רוצה לעשות איתך, מה שהאביב עושה עם הדובדבן" - פבלו נרודה