דו-שיח עם שחר

כמו קרני השמש לגוף העירום

זוהר השקיעה לפרי הבשל

המיית היונים בסתרי הגג

גם אני אומר לך - אוהב

רוצה להניח כפות רגליי ב-

נעלי הבית שלך

ללבוש את חלוקך הכחול

זה האוצר , ניחוח גופך

את מדברת אלי בריחות וטעמים

כמו מתפללת נסתרות מזמורי תהילים

מתחוללת במילים של אהבה ו-

צפירות תשוקה , לכל החושים

באמת איני יודע

אני מקשיב לך ולרוח

מביט בעיניים ובחיוך

השפתיים שלי ,  כבר עירומות ממילים

החלון שלי ,

עדיין מואר לאהבה

בחלוף הזמן , עוד מעט

אטול נר-

לביעור ההחמצה.

"בפסח , ביעור חמץ

*השירה אינה שייכת למי שכותב אותה

אלה למי שעושה בה שימוש" אנטוניו סקרמנטה