ליל עצבת*

שמי חורף נמתחו מאופק אל אופק

הגבעות ממול נצבעו אזמרגד

עננים בודדים שיחקו "תופסת" בשחקים

הייתה זו הפוגה , בדמעות הגשמים

השטן הקיש על שערי גופך , חסר רחמים

עת שכבנו בבוץ בטוסקנה , שלכת בכרמים

זהב העלים היה לנו מסתור אהבים

אך הלב היה כבר גשום , לבוש נכאים

אש התשוקה לכיריים שבלב חדלה

החורף ניצח  , מביט בנו ברשעות מענישה

האהבה שלנו הייתה להתרסקות מפוארת

חסרת מרפא , גם באיטלקית נהדרת

עתה חוזר כאן החורף

צובט בלב געגוע

כמו הציפורים הנודדות

הופך בדפי ספרי , חרטות.

"זכורני ליל עצבת -סופת חורף מיבבת

אש כיריים נעזבת  , גוססה באור חיוור"

העורב- אדגר אלן פו