בכרוע יום

בכרוע יום אל ערב חדש

נוספים זרים  לקיים

ולזורח אי שם במרומים.

תמיד בשעת בין ערביים

נזכרת בחמידות באהבות

קטנות של גילי.

בפרח פורח  כבראשית,

בענן מזדמן הממטיר מימיו,

בערב קולח שיחות חולין.

ועשבים שוטים מהלכים בין רגליי

שאינם מפריעים לשגרת חיי.