ריצודי געגוע

והלילה מרצד בי ריצודי געגוע 

לנוף מולדת יצוק  מילדות.

רחשים נבלעו חיש בהמולה

מתערבלת בריק.

שעות נוקפות ואינני ישנה.

נופים רחוקים קוראים בי פסוקים

והשגרה שוברת הרגלים מילוליים. 

ערגת ימים נסוכה על פניי

וכציפור דואה לכל כיוון בו יש חופש.