זכרון לזכאי ( שכני מימי התום)

שְׂאוּ מַבַּטְכֶם אֶל הָאִישׁ הַזֶּה. הַבִּיטוּ בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת:

אִישׁ שֶׁל הַשִּׁיבָה הַבַּיְתָה אֶל חֵיק מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵעוֹד 

יוֹם עֲבוֹדָה מְאֻבָּק - וְשָׁם מְחַכִּים לוֹ יוֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ

אַרְבַּע בָּנוֹת וּבֶן אוֹתוֹ טִפֵּחַ כְּיַהֲלוֹם. וּשְׁנֵיהֶם אוֹהֲדֵי

כַּדּוּרֶגֶל  וּבְשַׁבָּתוֹת אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם שָׁבִים,הַרְחֵק

מִכָּאן – בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, וְזַכַּאי כַּיָּאֶה וְכַיָּאוּת לָבָן 

קְהִלַּת תֵּימָן הַמַּעֲטִירָה אוֹהֵד אֶת נְסִיכֵי הַכֶּרֶם

עִם שֶׁיִּמְעָלָהּ כֹּהֵן וְקִישׁ רוֹמָנוֹ בְּרֹאשָׁם נוֹטֵל אֶת

יוֹחְקֶ'ה בְּנוֹ מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת וַאֲנִי רוֹאֶה לִקְרַאת

בֵּין עַרְבַּיִם שָׁבִים מִן הַמִּגְרָשׁ וְשׁוֹאֵל אוֹתָם כַּמָּה 

נִגְמַר,וְזַכַּאי עִם חִיּוּכוֹ הַמְּבֻיָּשׁ מְעַדְכֵּן גַּם מִי 

הִבְקִיעַ וּמִי הִצְטַיֵּן , וְיוֹחְקֵ'הּ מַבִּיט בּוֹ בְּהַעֲרָצָה.

וּמִמִּלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּר יוחק'ה בֶּן הָעֶשְׂרִים וְאַחַת

לֹא שָׁב, וְזַכַּאי מֵהֲלִיכָה לְמִשְׂחָקִים אָז חָדַל –

וּלְיָמִים הָיִיתִי בָּא לְבַקְּרוֹ מֵעֵת לְעֵת, יוֹשֵׁב עִמּוֹ

בַּמִּרְפֶּסֶת וּמַעֲלִים יַחַד זִכְרוֹנוֹת, וְלִכְשֶׁזָּקָן הָיָה 

שׁוֹאֵל אוֹתִי כָּל פַּעַם אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר אֶצְלִי וְאֵם

אֲנִי זוֹכֵר אֶת בְּצַלְאֵל אָחִיו עִם הַגִּ'יפּ וְהַטִּיּוּלִים

וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁכֵּן- אֲבָל עַל יוֹחְקֵ'הּ הוּא לֹא דִּבֵּר.