נגיד לעצמנו

נַגִּיד לְעַצְמֵנוּ שֶׁהַיּוֹם זֶה יוֹם הַשּׁוֹאָה

נִזָּכֵר בְּהוֹרֵינוּ, בִּשְׁכֵנֵינוּ 

שֶׁהָיוּ שָׁם, אוֹ בָּרְחוּ בַּזְּמַן –

      וְאִבְּדוּ מִשְׁפָּחוֹת :

בָּאֲנָשִׁים שֶׁהִכַּרְנוּ רַק מֵרָחוֹק , אֲבָל

בַּדֶּרֶךְ בָּהּ הָלְכוּ בְּמַרְגּוֹלִין , קִישׁ,

מוֹנָאשׁ, לוֹחֲמֵי גְּלִיפּוֹלִי  -

קָלַטְנוּ בְּעֵינֵי הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ :

אֶת כֹּבֶד הַמַּשָּׂא, אֶת שַׂק –

                 הַזִּכְרוֹנוֹת.

וְעַל צַלָּחוֹת הַשְּׁנִיצֶל וְהַפִּירֶה

וְהַצּ'וּלֵנְט שֶׁל יְמֵי שַׁבָּת  -

סִפְּרוּ לָנוּ הָאִמָּהוֹת עַל

מָה שֶׁהָיָה וְעַל הַלְּעוֹלָם לֹא –

                              עוֹד.

וְכָךְ גָּדַלְנוּ.

עַד גִּיל בַּר מִצְוָה כָּתַבְתִּי 

רַק שִׁירֵי שׁוֹאָה וְקוֹמְמִיּוּת

וְאָז כְּשֶׁמּוֹרֶה אֶחָד אָמַר

כְּבָר לֹא זוֹכֵר מִי וּבְאֵיזֶה עִנְיָן–

שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לָקוּם מִן הַהֲרִיסוֹת:

הֵבַנְתִּי שֶׁזּוֹ הָעֵת לַחְדֹּל.

   אֲבָל יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה

כְּבָר אֵין דְּמָעוֹת –

 אֲבָל עֲדַיִן שָׁם. בַּגָּרוֹן.    
.