כאב בין ערביים*

נדנדה יתומה מתפללת ברוח

גן המשחקים נטוש

אין שחוק ילדים במשובת בין ערביים

אין שמש ,  גלמודים ואפורים השמים

אני רואה גם בחושך

את הצריפים המסודרים

גדרות התייל המחלידים

המזוודות הבוכות את הבעלים החסרים

ערימות נעלי הילדים , המעונים , המתים

כאן לא הייתה אהבה וחמלה

ואם אתה מעז לעצום עיניים

עולה נהי תוכחה

רצינו לחיות , אבל

אנו מתים ,  חסרי נשמה וכנפיים

מסילת הברזל לועגת לדמעות

מחבק העצב , נושא איתי פנים ועיניים

אחיי , אלה שבמדבר חוברים לאחיי כאן

והכאב גדול שבעתיים

ואנו , יד ביד מתים - חיים , חבוקים בשניים.

(יום השואה הבינלאומי.)