הבטתי מתוך עיניי -

מדמעותיי -אל תוך חיי

ואני נושאת משא

ענן כבד אותי כיסה

ורגליי כבדות מעליי

ואני נושאת על כתפיי את כל חיי

ובצד הדרך הנחתי את סבלותיי את דמעותיי -

ואני מביטה מתוך עיניי

אבנים מפוזרות בכל מיני צורות

בכל מיני צבעים -הבטתי אל החיים

החלפתי לבנה - באבן בוהקת ולבנה

והמשא בצד - ואני לבד

שממון - ופתאום אור יום -והשמש החלה ללטף אותי בחם

ואני לא לבד - מתוך האפלה בצבץ לו האחד

מתוך אותה חשכה הושטת לי את לבך את אהבתך

את האור הבאת לאהובתך בבואך

הבטתי מתוך עיניי-אל האחד שהביא אור לחיי

ועל כתפיי אני נושאת את אוצרות חיי אל ילדיי

והחיים מחייכים אליי -והחמה מעליי

ואני מביטה אל תוך חיי

ואני אם לכל יילדיי וסבתא לנכדיי

ולפניי מופיעות כל התמונות שבחיי

כשחיוך על פניי

ואתה החולף על פניי אתה שהבאת או ר לכל חיי

ליטפתי ברך את שיערך והוא לבן

לא אחליף אותו בשום אדם

בשום לבנה עד זיקנה

אנשק לאותם קמטים לכובד שנותינו

ולאור שקבלנו ולאור שהבאנו

ועתה לעת זיקנה

כה גדולה אהבתינו נביט באושר שקבלנו

נשמח בילדינו נכדינו ובנינו

וכמו שאומר הפתגם הנפוץ

בא כל אדם יחפוץ

וראה בנים לבניך שלום על ישראל

הלוואי ונזכה כולנו לחיים מלאים באור מלאים בחיים טובים ומאושרים

תמי

כל הזכויות שמורות למחברת