בצאת הכוכבים

בצאת הכוכבים קראתי בשמך,
רציתי לשאוף עוד קצת מקסמך,
רגע לפני שהוא נגמר.

כשידיי פרושות ופתוחות,
תפילותיי אל השמיים נשלחות,
לכסות את הכאב המר.

ואני עוד מחכה לך,
מדי לילה, שתחזרי.
אני מקיץ מהחלום,
ומאיר בו את עירי.
שם את מחייכת,
ושוב מתגלה.
ומבין עלי השלכת,
את מלקטת,
לי משאלה.

בנפילת הכוכב הסדרתי דופק,
ויצאתי בעקבותייך מעבר לאופק,
היכן שהרקיע דולף.

כי אחרי שנים של חוסר מנוחה,
לבי מרגיש שהוא על הדרך הבטוחה,
בה מסלול הכוכב חולף.