פרידה בפברואר

לאחר האהבה , ישבנו בבית הקפה הקטן

ב- rue  joubert   9* , על המדרכה

היה  קר

ואחזתי בכפות ידייך

האור היורד נאסף אל ריסי עינייך

כמו ביקש להיפרד , גם הוא ,עם דמעותייך

ואני לחשתי לך הבטחות שלא אוכל לקיים

ואת ידעת , חייכת וחייכת ,  ודמעת

חשבתי שיהיה קל להתחבא בדמדומים

בהמולת הרחוב , היורד על פריס בערבים

רציתי לצעוק , אני עדיין פה , אהיה 

ולא היה קול , עירום וחשוף בעינייך ,ובעיניי  - נבזה

עם חשיכה ,  חזרנו לעליית הגג

אהבנו שוב בינות , האריזות והזיכרונות

המזוודות כמו חרצו לשון , ברשעה

 מונים שטן  הזמן החולף , עדי פרידה

לא ראיתיך יותר ,

פברואר היה לי קר לתמיד

את אינך , אני איני יכול לבוא

סורגים טורפים שואגים חיי , גם פה

היום , ממרחק הזמן

מביט בצילום של פריס ונדהם

שותה קפה , ב"גרג" , מביט בצילום הישן

ובית הקפה שלנו  - קם וניצב ,  סוטר בפני! שם - וכאן!!

*