באבן על נורדאו

אֲנִי יוֹשֵׁב בְּקָפֶה בְּאֶבֶן עַל נוֹרְדָאוּ

קַפּוּצִינוֹ קָטָן וּמַזָּל טוֹב בְּוַוטְסְאַפּ לְחַיּמוֹן .

בַּחוּץ מוּל עֵינַי הֲמַרְתּון.

לְפִי הֲלוּק וְהַתִּלְבּוֹשׁוֹת וְהַקֶּצֶב זֶה מִקְצֶה הַעֲשָׁרָה ,

וּמָה יִהְיֶה בְּעוֹד שָׁנָה אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי

וּמוֹנֵעַ מֵהַמִּקְלֶדֶת אֶת הַמִּלִּים הַגְּבוֹהוֹת וְהַיָּפוֹת

שֶׁאֲנִי אוֹהֵב כִּי לַדְּאָגוֹת יֵשׁ לֶכְּסִיקוֹן אָפֹר וַחֲמַצְמַץ

וּקְצָת שֶׁמֶשׁ בַּחוּץ,וַדַּאי לֹא שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים שֶׁל הַהוּא

אֶלָּא שֶׁמֶשׁ הָעוֹלָם שֶׁכְּבָר לֹא יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר הָיָה-

שֶׁל הֶחָדָשׁ שמגלומן אֶחָד נוֹהֵג בּוֹ, מגלומן אֶחָד

וְהַיֶּתֶר קִשְׁקוּשׁ וּבְקִיֶּב יוֹשְׁבִים מִתַּחַת לָרְחוֹב בַּמִּקְלָט

בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית וּמולִי כָּרֶגַע מְאִיצָה אֶת הַקֶּצֶב

מִישֶׁהִי עִם שׁוֹרְטְס וַחֲזִיַּת רִיצָה שְׁחֹרָה.

כַּמָּה טוֹב לָשֶׁבֶת עַל קָפֶה וּלְשַׁרְבֵּט שְׁטוּיוֹת עוֹלָם.

הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וַחֲמִישִׁי וּמָחָר הָעֶשְׂרִים וְשָׂשִׂי

וְתוֹדָה לְמַתַּת אֱלוֹהַּ עַל כָּךְ שֶׁגַּם הוּא לֹא יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר.