ברעש הגדול

בלילה ירד גשם רשע וחסר רחמים

הכה בעוז בסמטאות ובחופים

חדר כגנב מבעד לתריסים הפתוחים

טיהר  חדרי לבבך כמהים ועורגים

שאפתי להיות כפות ידיי על פנייך ,  הפנים

לגעת בכיסופים , להקל הכאבים

טיפות הגשם הן דמעות צובטות

מבכות את ההחמצה , את החרטות

לעולם אחסר האור ברווח המדהים

בין גופך המחולל לצחור הסדינים

אתגעגע גאוות אביונך בגופי שירים

היותך בי אהבה , ממריאה לשחקים

השתקפותך עירומה במראה הסדוקה

אורח אוהב בבשרך כתפילה

לחוש אביב וקיץ בארצות השפלה

לנשק בעוז , פסגות הגאווה

צליין נלהב בארצות אהבתך

מכפתר עוקציי לשכיות חמדתך

הבוז לגשם ולקור -

אהיה לך קיץ ,   שיר מזמור.