דיונת האהבה

מחווה לנואייבה של פעם

דיונת האהבה/ אדם אמיר -לב

סומק הרימון בדיונת האהבה , עת שקיעה

כמו , עת עלית אלילה לוהטת מרחצה

כארגמן ירכייך בעת ולאחר האהבה

היותי לך , לפני לפנים ועוד , מרבדי תשוקה

האור העולה עת זריחה על המים , כמו ריקוד

פסיעתך עירומה אל הגלים ,  סוד היותי בך עקוד

נרעדת מצינת הבוקר עם השחר העולה

כמו עת שרתי הלל , בגופך הנעווה

גבר אוהב אישה בדיונת חול רחוקה

נאסף לחיקה , כלברכת כוהנים אבודה

מתרפק לבה ההולם לקראתו

בזוהר בינות , היא והוא , היותו

בלילות הללו הקרים  , אני נקרא

לדיונת האהבה המכה מתוך החשכה

מורה , תובעת עמקות עלבונה

עת הייתה לי , מצע אהבה , וכמעט , כמעט , נשכחה