עברתי ליד קבר משיש לבן

ראיתי שבו קבור ילד קטן

לא זכה להגיע לגיל חמש

ולו מיטה משיש כבר יש

 

אני צועד על השביל האפור

ממשיך למרות שאליו איני רוצה לחזור

לחוות שוב את כל הכאבים שבפנים

ולדעת ששם מחכים הזכרונות הנושנים

 

המשכתי לצעוד כושל בדרכי

ראיתי אדם כורע לוחש "אהובתי"

פניו מסיכה של דמעות בוהקות

וכל רצונו להיבלע בין האבנים הקרות

 

אני צועד על השביל האפור

ממשיך למרות שאליו איני רוצה לחזור

לחוות שוב את כל הכאבים שבפנים

ולדעת ששם מחכים הזכרונות הנושנים

 

שלושה נערים מביטים בארון שחור

הצעיר שואל "אולי כדאי לחזור?"

אך השניים הבוגרים זוכרים

איך היה כשאבא היה בחיים

 

ואני מגיע לסוף השביל האפור

יודע ממנו לא אוכל לחזור

חוויתי את כל הכאבים שבפנים

וכעת אני עוד אחד מהזכרונות הנושנים