המורה לשחיה17/04/2022 14:37 | אודי גלבמן
פְּגַשְׁתִּיהָ לִפְנֵי שְׁנוֹת דּוֹר, צוּק הָעִתִּים
מִתְדַּפֵּק הַרְסָנִית בְּתוֹכִי
כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בַּיַּלְדֹּנֶת בַּת הָאַרְבַּע
וְצֶבַע בְּרוֹנְזָה מְהַלֵּךְ יָפְיָהּ הַמָּתוֹק
הַתָּמִים
וַאֲנִי זוֹכֵר שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעֵינֶיהָ
דַּרְכָּן נִשְׁקְפוּ תְּהִיּוֹת וְחָכְמַת יְלָדוֹת
קְטַנְטַנּוֹת שֶׁיּוֹדְעוֹת מָה הֵן רוֹצוֹת
וְהַתְּמִימוּת דּוֹרֶכֶת חִצֶּיהָ לְיָמִים -
רְחוֹקִים שֶׁיָּבוֹאוּ.
וְהִיא בִּקְּשָׁה שֶׁאֲלַמְּדָהּ לְהֵיטִיב
יָדֶיהָ , לִפְרֹשׁ כַּפּוֹתֶיהָ כַּמְּשׁוֹטִים
חַיִּים, דּוֹהֲרִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם
תִּאֲבֵי הַלְמוּת חַיִּים.
וְהִיא נָטְלָה אֶת כִּשּׁוּרֶיהָ קָדִימָה
וָהָלְאָה רָחוֹק, וּתְבוּנָתָהּ דָּאֲתָה
אֶל מֵעֵבֶר לִשְׁאֵלוֹת מְמֻצָּעוֹת
שֶׁאֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים בְּאֶמְצָעִית
חַיֵּיהֶם. וְיָפְיָהּ הִתַּמֵּר מַעְלָה
מַעְלָה , חָבוּי בֵּין קִרְעֵי בֶּגֶד
חוֹתֵר עַל נְהַר וְרַפְסֹדֶת מִשְּׁאֵלוֹתֶיהָ
צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. תָּרָה אַחֲרֵי
אִישׁ לֶאֱהֹב כְּמוֹת שֶׁהִיא –
לְהַנִּיחַ מִפְתַּן עֲתִידָה. לַחֲלֹם יַחְדָּיו.
|