הנשרים עדיין פושטים עם שחר

הַנְּשָׁרִים עֲדַיִן פּוֹשְׁטִים עִם שַׁחַר,
הִיּלִיתוּשׁ יָפה :
כָּבְדָה אָמְנָם מֻטַּת כַּנְפֵיהֶם מֵאָז,
אַךְ הֵם עֲדַיִן מְחַפְּשִׂים –
             הַרְחֵק מֵעֵבֶר לָעֲנָנִים:
אֶת הַיְּלָדוֹת הַיָּפוֹת בְּצַלְמְךָ וּבִדְמוּתַךְ:
תְּמֵהִים עִם הַשֵּׁעַר הַיָּפֶה, הַמִּשְׁיִי
עוֹדֶנּוּ בּוֹהֵק בָּשָׁחֹר הַנִּפְלָא שֶׁלּוֹ,
 וְהָעֵינַיִם כִּשְּׁקֵדִיּוֹת חוּמוֹת –
   עִם הַחִיּוּךְ הַקָּסוּם שֶׁל מִילְיוֹן גַּנֵּי עֵדֶן
עוֹדָן  שָׁם לְהַקְבִּיל אֶת פָּנַי :
            בְּאִם יִכְבָּד עָלַי תִּיק הַמַּסָּעוֹת.

לפני שלושים שנה עבדתי איתה יחד.חברתי הטובה והיקרה לאותה עבודה בה הותרנו את כישורינו ונעורינו. הפרש של עשרים וחמש שנה בגיל. אפס ימים  במדד ההבדלים בתפיסת העולם.