כָּךְ נֶאֱמַר, נִכְתַּב

יְצוּרִים חֶבְרָתִיִּים
כָּךְ נֶאֱמַר, נִכְתַּב
מְשַׁתְּפֵי פְּעֻלָּה עִלָּאִיִּים
כּוֹבְשֵׁי עוֹלָמוֹת
עִם עָתִיד וָרֹד אוֹ אַכְזָב

מֹחַ מְפֻתָּח
שׂוֹרֵד
הִתְנַהֲגוּת שֶׁל פִּרְחָח
גַּנָּב, רָשָׁע וְשׁוֹדֵד

כָּךְ הָאָדָם
לֹא מַמָּשׁ טוֹב
לֹא מַמָּשׁ רַע
בֵּין הַתְחָלָה לְבֵין הַסּוֹף
בֵּין טָעוּת לִשְׁגָגָה

גַּם אֲנִי
גַּם אֶת
כְּאוֹמֵר, כָּל זֶה שֶׁלִּי
אֲבָל לֹא פָּחוֹת
שֶׁלְּךָ

פַּעַם הָיָה גָּרוּעַ
גַּם הַיָּם לֹא מִי יוֹדֵעַ מָה
כָּכָה, מַחֲשָׁבָה לְסוֹף הַשָּׁבוּעַ
חֲשָׁשׁוֹת וְתִקְוָה