פרוזה. זיכרונות. הירוק העמוק ...

.

פְּרוֹזָה. זִכְרוֹנוֹת. הַיָּרֹק הֶעָמֹק ... / ©רבקה ירון

*

כִּמְעַט שָׁכַחְתִּי אֶת שְׁעוֹת הַיּוֹם עַד תֵּשַׁע בָּעֶרֶב אֶת הַיָּרֹק הֶעָמֹק

בִּימֵי הַקַּיִץ וְאֶת קְרִירוּת הַגֶּשֶׁם הַפִּתְאוֹמִי שָׂמַחְתְּ כָּל כָּךְ עִם הַבִּקּוּר

רַצְנוּ כְּמוֹ פַּעַם טִיַּלְנוּ הִתְאָרַחְנוּ הַחִזּוּר הָאַנְגְּלִי אַנְגְּלִיָּה הָיְתָה יְדִידוּתִית

עוֹטֶפֶת הָרַכֶּבֶת אַחַר תַּקָּלָה בָּרֶכֶב הַפָּאבִּים הָרוֹדְס

דַּרְכֵּךְ לָתֵת לִי מַתְּנַת פְּרִידָה

*