חרב

לפעמים עם רדת ערב,
אני חולם שאני שולף חרב,
שנעוצה עמוק בתוך הסלע.

על יד הגלים שזורמים אל החוף,
אני מושיט ידיי כדי שהים ישטוף,
מפניי, את דמעות המלח.

ולאט לאט אני צולח,
את הקושי שנגוז מיד חלשה.
אלוהים מלמעלה סימן שולח,
ומפזר בעיניי דמות אישה.
שתבוא ותרים מלמטה,
ועל חולשותיי תשמור.
היא פורשת את כנפיה,
ומציעה לי מסתור.

לפעמים אני חוזר בכל ערב,
למקום בו הצלחתי לשלוף את החרב,
ומשליך עוד ועוד מלחים.

על יד הגלים שמתנפצים אל החוף,
מצאתי סערה מתקרבת שאותי תעטוף,
ותוביל אותנו לחוף מבטחים.