כיצד חשבה לאה גולדברג

הֵעִידָה עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ יָפָה
אֲבָל מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכָהּ
שַׂר עַל שַׁדְמוֹת וּפְרָחִים וְכִנֶּרֶת
מַבֶּטֶת בֶּהָרִים  וְשֶׁמֶשׁ סוֹפֶקֶת
          יָדֶיהָ בַּשְּׁקִיעָה
וְאֶרֶץ תּוֹהָה  וְאֶרֶץ שׁוֹאֶלֶת וְאֶרֶץ תִּתְמַהּ
 וְהַבִּיטוּ אַתֶּם בַּתְּמוּנָה וְאִמְרוּ
  כֵּיצַד חָשְׁבָה לֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג שֶׁאֵינֶנָּה יָפָה