אימי, כל שיריי

אימי, כל שיריי / © קרן שדה מור

אימי,

את כל שיריי שאת חושבת ללא יפים

כי עצובים

ולא שמחים,

שלחתי בעולם

הרחק הרחק ממך והלאה

אל אנשים שליבם אינו מושלם.

כי רק מי ששבור הוא לפיסות

יכול את היופי בשיריי לראות,

ואת, אמא - הדבקת עצמך בדבק חד

וכבר לא ניתן לראות בשברייך את המיוחד

וכבר לא ניתן לראות סדקים,

הסדקים - מתאמצים לפי הקווים להשלים.

אך אני

איני רוצה שלמות כזאת

חלקיי השבורים בי, מבקשים להרפות

גם איני יכולה לעשות "כאילו" -

אולי פיסותיי שלי שונות ואינן כאותו החומר שלך אפילו.

אני דבקה בעצבותי

ודבק זה הוא המשלים אותי

ומתיקות עצבותי היא זו שכותבת

ושיריי - יפים הם,

גם אם את אינך אוהבת.