גירשתי אותך מן
ההר שבלב
סילקתיך מעמק העצב
שבין העיניים
הרחקתיך בכוח מחצר
משכנות הכאב
ניתבתיך הרחק מטווח
זעקה באוזניים.
אמרתי לך: לך מכאן,
אל תשוב-
אין מקום בביתי לאדם
כמותך,
אין פינה בחיי עבורך,
גם חשוב
כי תדע : הסרתיך מלב,
מחקתי דמותך.
בגופך לא הגנת עלי,
לא נטרת...
ולמרות המילים שאמרתי -
חזרת .