חוטים של זהב, משכתאליי, עדיןלחמם עצמותיך
ואני תמר, בין סנסיניךכורכת עפאיך, נאנקים לרוחכשאתה מגדיר הוויתךבי, על מצעכפותיך, נרעדות, מתייסרותלקצב יללת הכינור.