לחבק , לגעת

רוח שובב הבריח חטיפי עננים

עפיפון לבי נשא אל-על לשחקים

מביט מעל באשר חלף

כמו בספר נשכח , מעלעל בדפיו

אסיר תודה לדלת ולמפתח , למרחבים

קורע את כתונת הפסים אשר למילים

מביט בעיניים כלות , כמו בעת שחיטת כפרות

באקדח האהבה העשן , עת ירי מטרות אהבות

מילים טובות חרוטות תמיד על אבן המצבה

אנו שחקניים זמניים ביקום , גם באהבה

ועת ערפילי שתיקה מתפזרים

רוח שובב, כן שובב , קורע צעיפים

אני תודה לשקט המדבר המעצים

לנשירת שמלתך אי-אז בחדרי-חדרים

עת רצינו יותר לחבק , לגעת

כמו שני עולי ימים- אוהבים

*הגוף חולם גוף

הלב אוהב ונשבר"

אדם אמיר- לב