על גדות הירקון

עַל גְּדוֹת הַיַּרְקוֹן יְגֵעוֹת עֵינֶיהָ כִּבְתֹם קְרָב

אָמְרָה לִי נוֹמִיקוֹ שֶׁפַּעַם הָיְתָה רוֹדֶפֶת

אַחַר כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר כְּמוֹ הָיְתָה צַיֶּדֶת

פַּרְפָּרִים וְהַיּוֹם כְּבִתְמוּנָה מְמֻסְגֶּרֶת

הִיא מְצַפָּה שֶׁיִּסְגְּרוּ אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוּזֵאוֹן.