בְּדִידוּת - לבמת הדיון

לִפְעָמִים
זֶה טוֹב שֶׁנִּגְמַר
וְרַק הַשְּׁיָרִים בַּכּוֹס
מַזְכִּירִים שֶׁהָלַכְתָּ
נְשִׁיקַת פְּרֵדָה
עוֹד יוֹם חָלַף
אֶל עָמְקוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה
אֲנִי נִכְנֶסֶת לְבַד
יוֹשֶׁבֶת, לוֹגֶמֶת וּמוֹזֶגֶת עוֹד קָפֶה
אַךְ הַטַּעַם לְפֶתַע שׁוֹנֶה
הַאִם חוֹתַם שְׂפָתֶיךָ
שִׁינָה הַטַּעַם
אוֹ שֶׁמָּא
נִצְּחָה הָרֵיקָנוּת הַפַּעַם
לְהִתְרָאוֹת אָמַרְתָּ
וְחִיּוּךְ עַל פָּנֶיךָ
הֵן מָחָר נִפַגֵּשׁ
עוֹד אַגִּיעַ אֵלֶיךָ
לוּ הֵבַנְתָּ בְּלִבְּךָ
גֹּדֶל צַעֲרִי וּכְאֵבִי
לוּ הוֹפָעַת בְּפִתְחֵי -
לוּ הֵשַּׁבְתַ לִי לִבִּי
כָּךְ חוֹלְפוֹת הַשָּׁעוֹת
עַד מָתַי לֹא אֵדַע
בְּלִבִּי הַדּוֹאֵב
דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה
לִפְעָמִים זֶה טוֹב שֶׁנִּגְמַר
וְטוֹבָה הַבְּדִידוּת -
כָּךְ כָּתוּב בַּסְּפָרִים
אַךְ שׁוֹנָה הַמְּצִיאוּת.
~
1974