לטמון בה ראש

כָּךְ.אַתְּ וַאֲנִי בְּעֵת חֲבוּיָה מִכָּל רוֹאֶה

עֵינַי נְתוּנוֹת בְּשִׂמְלָתֵךְ.כֹּה יָפֶה טַעְמֵךְ

עֵת הִיא פּוֹשֶׁטֶת צוּרָה וְדֶמַע,

וּמִשָּׁדַיִךְ נוֹשְׁרִים עֲלֵי אַהֲבָה בְּלֹא כָּרית         

לִטְמֹן בָּהּ רֹאשׁ

                  אַחַר הַסְּעָרָה.