החורף קרב

החורף קרב/אדם אמיר-לב

החורף קרב ובא

שכנתינו המנוחה , סוליקה עליה השלום

קראה בקפה , בכוכבים ויותר מכל , בעננים

ערב פרוץ המלחמה הארורה

בואכה יום הכיפורים , ראתה בשמים , סכינים

עתה שלהי קיץ

רואה בעננים זכוכית נשברת

קרעים של דם נוסעים מערב

עטופים המיית הימים הנוראים

מנה מנה סופרים , חטאים

רואה , סורגים על העיניים

גיליוטינות  בכיכרות

ולא באה רוח לסלק

אינני סוליקה , הלוואי אלה הזיות

מצפה תום הקיץ

אוחז שמים מעט

בידינו המפתח

אולי עוד מעט , גשם.