על המדרכה בגשם. לבמת הדיון על השורה האולטימטיבית

בְּתוֹךְ עַצְמִי אֲנִי הוֹלֵךְ שָׁנָה וְשָׁנָה
וְהַרְבֵּה יְרחִים בְּתוֹךְ כָּל אַחַת וְאַחַת

  הַמּוּם תְּפִלָּה מְחַפֵּשׂ אֶת שֶׁאָבַד
יוֹדֵעַ אֶל נָכוֹן שֶׁלֹּא יִוָּתְרוּ פְּרָחִים בַּגַּן
וְרַק שִׁירִים חֲדָשִׁים יִגְּעוּ בְּרִקְמַת הַזְּמַן
וְהַיְּשָׁנִים הַכּוֹאֲבִים עַל הַמִּדְרָכָה בַּגֶּשֶׁם