ובאחר הצהרים הקר

וּבְאַחַר הַצָּהֳרַיִם הַקַּר שֶׁל שַׁבָּת

יָשׁוּב עַל כֻּרְסָה בְּאוֹטוֹבּוּס לִזַּקָּפונֶה

נֶעֶצְמוּ עֵינַי וְדוֹמֶה הָיָה לִי

לְרֶגַע מָתוֹק

כִּי אַתְּ לְיָדִי וְרֹאשֵׁךְ נֹחַ עַל כְּתֵפִי

עָיֵף יָגֵעַ וַעֲדַיִן מְתִיקוּת שְׁעָרֵךְ

מְחַמֶּמֶת אֶת עַצְמוֹתַי עֵת אֲנִי

מְדַמְיֵן אוֹתוֹ שׁוֹפֵעַ וְרַךְ וְרָטֹב

ובֹּשֶׂם זוֹלֵג מִמֶּנּוּ אַל שְׂפָתַי הַנּוֹשְׁקוֹת .

וַאֲנִי עֲדַיִן.  סְתָם רוֹמַנְטִיקָה

שֶׁל הָאִישׁ הַשָּׁב מִמַּסָּע בָּאָרֶץ חֲמוּדוֹת

לֹא אֵשׁ בְּעַצְמוֹתָיו לֹא דָּם מְפַעְפֵּעַ.

מִין סוּג שֶׁל הַשְׁלָמָה  של וּמָחָר יַעֲלֶה הַשַּׁחַר