הַצָּגַת יָחִיד בְּבָמַת חַיֶּיהָ

כָּל חַיֶּיהָ הִיא רָצָה
תָּרָה בְּיֵאוּשָׁהּ

אַחֲרֵי הָאֹשֶׁר הָאָבוּד
הַכֹּל סוֹגֵר עָלֶיהָ
גַּם הָאֹפֶק
בְּעִקָּר - הַקִּירוֹת.

 
חָשָׁה עַצְמָהּ נְעוּלָה
כְּמוֹ בִּכְּלוּב שֶׁל נְחֹשֶׁת
בְּכָל זֹאת, מְנַסָּה לְהוֹפִיעַ
בִּפְנֵי הָעוֹלָם
בִּפְנֵי כֻּלָּם
אַךְ לֹא עוֹלֶה בְּיָדָהּ לִיצוֹר קֶשֶׁר
וְהַבְּדִידוּת מְעִיקָה

                    לוֹחֶצֶת

                           מוֹעֶכֶת
כְּהַצָּגַת יָחִיד הִיא נוֹתְרָה בּוֹדְדָה
בְּבָמַת חַיֶּיהָ  וְגַם מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים. 
הַזְּמַן עוֹמֵד
רֵיחַ שֶׁל אַכְזָבָה מָרָה אוֹפֵף אוֹתָהּ
דְּלָתוֹת שֶׁל שִׂמְחָה מְיֹחֶלֶת
נִטְרָקוֹת בְּפָנֶיהָ בְּהִתְקָרְבָה אֵלֶיהָ
הַשִּׂמְחָה תָּמִיד חוֹמֶקֶת

נוֹשֶׁמֶת נְשִׁימָה עֲמֻקָּה
לְרֶגַע אֶחָד שֶׁל צִפִּיָּה
נוֹתֶרֶת לְלֹא כְּלוּם
מְאוּמָה בְּיָדֶיהָ
וְהַכְּאֵב עַז וְלוֹפֵת
הִיא מְהַרְהֶרֶת בַּתּוּגָה,

עַל סַף יֵאוּשׁ: 
אֵלַי שֶׁבְּשָׁמַיִם,

הַאִם מַשֶּׁהוּ טוֹב יִתְגַּשֵּׁם
בַּזְּמַן שֶׁנּוֹתַר?