הבלדה על ג'ון וססיליה*

21/10/2022 10:58 | יצחק אור

רוח פרא נשבה בצעקה גדולה

כמו מביעה מחאה , על מות האהבה

ההרים השחירו עם בוא הסערה

דמעות הגשם , נזפו באמא אדמה

 

נחתמו בכאב בספר דפים אבודים

עוד בחייהם , יתומים ומתים

עגלתם ריקה , מתגלגלת במורד דמים

לבוקר סוף ידוע , מות אוהבים

 

בליל הסער בו קידשו אהבתם

בשבועת דם כאב וצער

ידעו כי את המוות ארסו מדעת

ובסופו , הוא להם נחלתם

 

זו הבלדה על ג'ון וססיליה

נער שחור ונערה צחת עור

בבוקר נמצאו חבוקים ומתים

ובניו- אורלינס ,

את מות אהבתם , עד היום שרים

 

אפילוג:

הכוכבים מעל קברם  ,

לא מחייכים

ובלילות הקרים ,

לאחר שהשמש מחליקה מערב

נשמע , עד היום , בכי תמרורים

כך ,

נשבעים לאמור בניו- אורלינס , הזקנים החכמים.

 

*למארי