בשמלה אדומה ...

.

שִׂמְלָה אֲדֻמָּה ... / ©רבקה ירון

*

וְאַחֲרֵי שֶׁהֵעִירוּ לִי עַל בְּגָדַי הַצְּנוּעִים וְהִצְבִּיעוּ עַל בִּגְדֵיהֶן הַיָּפִים שֶׁל חַבְרוֹתַי

הוֹרַי הֶחְלִיטוּ שֶׁבְּסֵדֶר

וּבְשִׂמְלָה אֲדֻמָּה חֲדָשָׁה נִכְנַסְתִּי לַקֵּן זוֹרַחַת וְכָל הַחֶבְרֶה קָרְאוּ לִי

בּוֹאִי-תִּרְאִי-תַּצִּיצִים-שֶׁל-מִרְיָם-לֹא-לוֹבֶשֶׁת-

כְּלוּם-תַחַת-הַנַּיְלוֹן-הַשָּׁקוּף-

*