שִׁירָה הוֹלֶכֶת מֵהַבַּיִת לָאֹפֶק לֹא יָדוּעַ מֵחֶפְשָׂהּ מָה שֶׁאֵינוֹ מֻשָּׂג אֶת הַשּׁוֹנֶה, הַמְּסָרֵב לִקְבֹּעַ
שִׁירָה הִיא כָּל שֶׁלֹּא כָּאן הִיא הַדִּמְיוֹן הַפָּרוּעַ מָה שֶׁכֵּן קַיָּם בַּקַּנְקַן
שִׁירָה מַצִּיגָה אֶת הַיֹּפִי אֶת הָאֶתְגָּר אֶת הָאָדָם הַשָּׁלֵם עַל הַטּוֹב וְעַל הַדֹּפִי
תּוֹדָה רַבָּה ל נוּרִית. שַׁבָּת שָׁלוֹם